סבתא מטיילת וממליצה- ויאטנם מרץ 25 חלק 6+

Jun 12, 2025
4 min read

היי סבתות, במרץ האחרון טסתי עם בעלי אבי לטיול של 5 שבועות בויאטנם ושיתפתי רבות עליו בקהילה שלנו-

אצרף לבלוג את לקט ההמלצות וסיפורי המסע :)

הפעם הבלוג מחולק לשני יעדים- טאם-קוק, ומתחת העיירה הוי-אן

חוויה מטאם- קוק

שמתי עין על מלון שמאוד רציתי ללון בו

בהוי אן (התחנה הבאה שלנו) ו…

לא היה מקום בלילה שרציתי .

וכמו שעירית דורטל חברתינו מלמדת אותנו כאן על הכרת בטוב לפי ימימה

ישר נוצרה הזדמנות שכבר חשבתי שלא תצא לפועל של יומיים ב Tam coc בנין בין (שעתיים דרומית להאנוי).

פנינה נסתרת בלב וייטנאם, מקום בו הטבע מצייר תמונות ממש עוצרות נשימה. שייט רגוע בין צוקי גיר, מערות נסתרות, מקדשים יפיפיים, והכל מוקף בשדות אורז ירוקים,

חוויה מעולם אחר.

העיירה, (לגמרי עולם שלישי) תוססת ומלאה תרמילאים. רבים מהם ישראלים שממש מעלים את השמחה בכל מקום.

כאן הצלחתי לתפוס בסרטון את האופו בו הם מעשנים כאן:) פחות סיגריות ויותר את הבאנגים האלו.

גם כמה תמונות של סצינת הכלות שנראות בכל מקום .

ולמרות שהעיירה עצמה כולה פחונים הצלחנו גם כאן למצוא ריזורט יפייפה על אגם

ממש בקצה העיירה.

והפעם בלוג מחובר לחלק 7 - ימים מופלאים בעיירה היפהפה הוי-אן

הוי-אן מרכז ויאטנם

כשיוני וחזי חזרו מויאטנם המחשבה על הנסיעה שלנו כבר הייתה

בשלבי בישול מתקדמים.

את הטעם של יוני הראל בנסיעות ובעצם בכלל אני מאוד מעריכה.

יוני וחזי אוהבים לנסוע כמונו, לבד .

והפעם הם נסעו בטיול מאורגן

ו…נהנו במיוחד.

כמעט השתכנעתי, כי להגיע לארץ עם תרבות שאני לא יודעת עליה דבר וחצי דבר, נראה קצת מאתגר בייחוד שהזמן לא שיחק לטובתנו.

אבל, החלטתי שאנסה כי להזמין טיול מאורגן, תמיד אוכל אם אשבר באמצע:)

כששוחחתי עם יוני בניסיון להתקדם ולהבין

מה קודם ומה אחר כך.

שאלתי אותה: יוני, אם היית צריכה להישאר עוד כמה ימים באחד המקומות שבהם ביקרתם, היכן זה היה?

ישר היא ענתה: הוי-אן

וככה הונחה אבן הפינה לטיול שלנו.

5 ימים בהוי-אן

את מה שהיה לפני ראיתן ואת מה שהיה אחרי תראו בהמשך אבל ללא ספק שהעצה ששווה זהב שיוני נתנה אכן הייתה שווה מעין כמוה.

הוי אן עיר עתיקה משומרת ע״י אונסקו ידועה גם בזכות הפנסים הצבעוניים, ובזכות הסירות שגם הן מקושטות בפנסים סיניים, ששטות בשעות הערב בנהר שחוצה אותה. בעיר תמצאו סגנונות בנייה וייטנאמיים,

יפניים וסיניים.

למי שהדמיון אצלה פעיל כמו אצלי.

ישר תצלול לתוך ״סרטים״ על חיי נמלים במזרח אסיה במאות הקודמות

על כל מה שמשתמע מכך.

העיר באמת מציעה חוויה

רומנטית ייחודית.

אומנם קצת תיירותית אבל במקרה שלה קל להיסחף ולשתף פעולה

עם הסצינה, כמובן אוכל משובח

וחיי לילה קסומים.

יכולתי להסתובב ו״ללכת לאיבוד״ בין סמטאותיה עוד ימים רבים.

הבנתי שגם יש לעיר את אחד החופים היפים בעולם אבל היות ובקרוב מחכה לנו חופשה של בטן גב באחד האיים אז הפעם ויתרנו על הים (וגם כי המזג התחמם קצת סוף סוף אבל לא מספיק בשביל ים ).

יש גם סצינת קולינריה מיוחדת למקום ושלל סדנאות מסוגים שונים.

עד עכשיו התפעלנו מהיופי של העיר המיוחדת הזו עיר שישראלים אוהבים במיוחד.

עברית נשמעת בתדירות גבוהה מאוד (יחסית לדרום ויאטנם ששם אנחנו נמצאים עכשיו).

זה בכלל לא מפתיע כשמתחילים לפגוש את תושבי המקום ומבינים כמה הם אוהבים אותנו.

משהו בכנות, בילדותיות

בתמימות מחבר בינינו.

אולי זה דוקא החוסר שיפוטיות שבטבע שלהם שגורמת לנו להרגיש כל כך נוח.

בכל מקרה בשהות הקצרה שלנו השתתפנו בסדנת בישול שמומלצת בקבוצות הפייסבוק של הישראלים ויצא לנו להכיר את הון,

אשה ויאטנמית שנולדה בכפר בלי הבטחות לעתיד מזהיר או בעצם עתיד כלשהו.

כשלמשפחה שלה ושל בעלה רקע עקוב מדם של מלחמות ואובדן.

והיא ספרה לנו איך לאחר נישואיה,

שהתבררו כדי כושלים מתחילתם,

עמדה לפני שוקת שבורה.

בויאטנם גרושין משמעותם לחזור למשפחת הוריך ואילו הם לא הסכימו לקבלה בחזרה.

בנקודה זו בחייה, פגשה אשה ישראלית בשם נועה שהתפעלה מיכולות הבישול שלה ועזרה לה לבנות פרופיל בפייסבוק ולקדם אותו.

לאט אבל בטוח העניקה לה ידע

בבניה וניהול עסק.

היום היא בעלת בי״ס לבישול משגשג,

שיקמה את חייה, התחתנה מחדש והיום לאחר 11 שנים היא בהריון מתקדם.

בבית הספר שלה עובדים כל משפחתה ומשפחת בעלה לשעבר (ככה זה בויאטנם - אתה קשור למשפחה של האקס

גם אחרי הגרושין).

הם מדברים משפטים שלמים בעברית וזה ממש מצחיק ואין כמו אוכל ויאטנמי מתובל בהרבה צחוק בריא.

בדרך לסדנא הם מספקים עוד חוויה כשלוקחים את כל המשתתפים (במקרה שלנו חבורה של משתתפות משגעות בטיול אחרי צבא), בסירות במבוק עגולות ולמי שיש אומץ הם מרקידים אותה על הסירה.

חפשו את הסרטון כי בדיעבד אחרי שביקשתי כבר ברור שלא יקרה שוב אז זה אחד נדיר ומסחרר במיוחד .

בהמשך היום גיליתי שיש עוד סבתא בינינו שמעלה פוסטים מויאטנם ולקח בדיוק יום להבין שיש לנו 24 שעות חופפות בהוי אן.

כמה קל היה לקבוע ולהיפגש.

התחיל מצהרים המשיך לשיטוט בעיר.

אפילו גראתי אותה לתופרת הכושלת שלי (לא כל אלו שתופרות בהוי אן מצליחות .

ולארוחת ערב משותפת במסעדה קסומה שבנה המתגורר בעיר המליץ לנו.

המפגש עם רות לב ארי היה קסום.

רות היא אומנית רב תחומית מוכשרת מעניינת ומוערכת שמתגוררת ביפו ואני ממש ממליצה לכן להתחבר אליה ולעקוב אחרי הפוסטים הנהדרים שהיא מעלה על ויאטנם.

ואיזה כיף שמתחילה כאן ידידות חדשה.

כל הזמן צחקנו על כך שאם היינו מנסות להיפגש בארץ זה היה לוקח תכנונים של חודשיים לפחות .

אני כבר מחכה לתמונות המשותפות

מהארץ .