סבתא מטיילת וממליצה- ויאטנם מרץ 25 חלק 8 ואחרון

Jun 12, 2025
2 min read

היי סבתות, במרץ האחרון טסתי עם בעלי אבי לטיול של 5 שבועות בויאטנם ושיתפתי רבות עליו בקהילה שלנו-

אצרף לבלוג את לקט ההמלצות וסיפורי המסע :) חלק שמיני ואחרון למסענו בויאטנם

והפעם העיר הגדולה סייגון / הו-צ'י-מין שאחריה חזרנו לארץ.

הגענו הביתה,

כמו שהשיר אומר ״כמה טוב שבאת הביתה״

כי באמת אין כמו הבית.

‏מעל רגע לפני שמפרקים את המזוודות, מחלקים את המתנות,

נפרדים מהשלווה,

יש עוד חוב קטן שאם אעשה אותו

אז בעוד כמה שנים כשהיא Facebook

יעלה זיכרונות, ארצה שיעלה גם את הסיום של הטיול שקצת הכין אותנו לחזרה הביתה.

‏

בחרנו לחזור, אחרי שהות של כמה ימים בעיר סייגון או כמו שרבים בצפון ויאטנם קוראים לה Ho Chi Minh ע״ש האיש שחלם לאחד את הצפון והדרום ולא זכה לראות זאת בחייו.

רק כשעזבנו אותה הבנו שיכולנו להישאר שם שבועיים ורק להתחיל לראות את

העיר המקסימה הזאת.

‏

הפחידו אותנו שלא נצליח לעבור את הכביש. שהבלאגן והרעש יורידו מההנאה.

שהקניות לא באמת שוות והמחירים כמעט

כמו בארץ ועוד ועוד…

איך שנחתנו ויצאנו לכיוון העיר,

התאהבתי.

פגשנו עיר תוססת, חיה, צעירה, שמחה, צבעונית, ממש זולה וקצת יותר טעימה

משאר המקומות בהם היינו.

‏עיר, כמו תל אביב שלנו שמקבלת גם את השונה מחבקת את כל מה שחדש וחדשני.

גם כאן כמו בשאר המקומות בוייטנאם האנשים צמאים לקשר סקרנים.

הם לשמוע עלינו ומהיכן שהגענו (לרובם אין מושג איפה זה ישראל או מזרח התיכון בכלל).

מבלי לדעת הרבה, הם מצליחים להראות הרבה אהבה וסימפטיה.

באחד השיטוטים שלנו ראיתי שני כוכבי רשת מצלמים סרטונים לטיקטוק ישר התחברנו וצילמנו כמה ביחד ומסתבר שאחת מהן בכלל מפילדלפיה בצד השני של העולם וממש אוהבת ישראל.

איזה כיף החיבורים, סרנדיפיטי גם שם.

‏

יכולתי להסתובב שם עוד ימים רבים נראה לי שלסייגון, בטוח נחזור…