סבתא מטיילת וממליצה- ויאטנם מרץ 25 חלק 3

היי סבתות, במרץ האחרון טסתי עם בעלי אבי לטיול של 5 שבועות בויאטנם ושיתפתי רבות עליו בקהילה שלנו-

אצרף לבלוג את לקט ההמלצות וסיפורי המסע :) והפעם חלק שלישי

תצא שמש או לא תצא השמש?

כשתכננו טיול לוייטנאם ידענו שזה חשוב. ניסינו לקלוע לחודש הנכון.

בעצם בכל טיול או חופשה זה סופר סופר חשוב בייחוד כאן בסאפה שבצפון כשהצבעים משחקים חלק חשוב בתפאורה הכללית את ממש ממש מקווה שיהיה לצידך.

כאשר את מגיעה לצד השני של העולם לאחד המקומות היותר יפים את מקווה

שלא הגעת סתם.

אז ביום ראשון, לא משהו...

וביום השני גם לא משהו…

 ואז את מגלה פתאום שיש עוד דברים מקסימים במקום הזה חוץ מהנופים.

טיילנו בכפרים,

נהנינו מהכנסת האורחים המפורסמת

של הוייטנאמים, האנשים האלו פשוט נפלאים, משהו בגישה הבודהיסטית כנראה מאפשרת הרבה קבלה ושמחה,

על הפשטות והחיים בכלל.

על אוכל, נאמר הכל אז אני כבר לא אוסיף ופוט מסג׳ כמובן.

לקחנו עוד יום וחצי להירגע ואז… יצאה שמש.

זה כאילו שלא יכלנו לעזוב את המקום בלי שהשמש תראה לנו מה היא יודעת לעשות. לפחות באופן חלקי.

‏

הספקנו לבלות חצי יום באחד המקומות שמבטיחים חוויה רוחנית לכל מי שמבקר בו. המקום בו הם טוענים שהכי קרוב

בין הארץ לאלוהים.

זו באמת חוויה מאוד מיוחדת להיות במקום הזה. מעבר להיותו כה גבוה, בכדי להגיע אליו, צריך לנסוע ברכבל הכי ארוך בעולם.

בקרוניות שלפעמים מתנדנדות ומזכירות לך את הארעיות שלנו כאן.

כשאתה מגיע בשלום למעלה,

מתגלה לפניך עיר של מקדשים

מוקפים בגינות יפיפיות ושם השמש

פינקה אותנו באמת.

אולי זה המקום לתת לתמונות לדבר…