סבתא מטיילת וממליצה- ויאטנם מרץ 25 חלק 5

היי סבתות, במרץ האחרון טסתי עם בעלי אבי לטיול של 5 שבועות בויאטנם ושיתפתי רבות עליו בקהילה שלנו-

אצרף לבלוג את לקט ההמלצות וסיפורי המסע :) והפעם חלק חמישי

חזרה ליומיים מעבר בהאנוי-

יומיים מעבר בהאנוי

מי שעוקבת כאן בטח כבר הבינה שאנחנו חובבי נוחות:)

איפה שיש אכסניות תמיד נחפש את הריזורטים איפה שנוסעים בטוסטוסים,

אותנו תמצאו בג׳יפ ממוזג.

וזה לא ענין של גיל כי גם כשהיינו

בני 25 היינו כאלה.

אוהבים נוחות ומקדשים את שנת הלילה שלנו.

זה אומר שלא יהיו רכבות לילה,

אוטובוס סליפר או אם אפשר אז

גם בלי טיסות לילה .

זה גם אומר שהטיולים יותר ארוכים ולוקחים עוד יום יומיים בכל מקום.

ככה מצאנו את עצמינו במעבר בין הצפון לדרום בעוד יומיים בעיר האנוי.

במקור, רצינו לנוח מהנסיעות אבל בפועל בעיר כמו האנוי אי אפשר לנוח דקה.

כל הזמן משהו קורה וחולי פומו כמוני זה

מקום מסחרר ממש.

בסוף יצא שבמקום לנוח (אם הייתי פולניה זה היה המקום להכניס את המשפט ״שרק בקבר כנראה שאנוח״ ).

התרוצצנו בין חגיגה לחגיגה.

חזרנו למקומות שרצינו לחוות יותר ברצינות ולא הספקנו בסיבוב הראשון.

כמו הנסיעה של הרכבת ממש בין הבתי קפה שנמצאים ממש כל המסילה.

עוד ביקור חטוף אצל רוז, הסוכנת נסיעות שסדרה עבורנו חצי מהטיול.

לא הפסקנו להתרשם מהחריצות של העם הזה וכמה הם צוחקים הרבה

ועל הדרך מצחיקים.

איך הם נוהגים כמו משוגעים ולא כועסים כשכולם נדחפים האחד לתוך השני.

הבטחתי לעצמי שאני אכתוב ולו רק בשביל להיזכר כשאספר איך מוכר מבוגר שנרדם בחנות משקפיים העיף אותנו מהחנות כשהערנו אותו.

איך השוטר שהיה אחראי על סידור האנשים שהגיעו לצפות ברכבת שעוברת ממש ליד האנשים לא הפסיק לשרוק ולנסות לעשות סדר ואיך כולם קיבלו התקפת צחוק ואיך הוא שיתף פעולה. כל כך צחקנו שלא הספקתי לצלם אבל… ממש אשמח לשמור את

בתמונה הזו בראש .

ולקינוח קצת אוכל והפעם הבנו שבנוסף לסצינת אוכל הרחוב המפוארת ישנה גם סצינת אוכל מאוד אלגנטית ומפוארת והזמנו מקום במסעדת משלן בשם Back stage שממוקמת במלון מפואר ליד בית האופרה שכל התפאורה שבה קשורה לאופרות

שהוצגו במקום.

אני לא יודעת עם הצלחתי להעביר את האווירה בתמונות אבל זה היה מקום שגם השירותים היו שווים תמונה:)

בהחלט אחת הטובות שאכלתי בחיי….